עדה, קהילה ותפילה 137 הסידור שהפיק הזכירה הן בשמה הן במראה את הסידור המקביל "תפלת ישרים", שהודפס בידי שכנו לשכונה ומתחרהו העסקי, צאלח מנצור . ואכן, כמו בסידורו של מנצור הכריז גם בקאל על שער "תפלת ישורון", כי הסידור נערך "לפי מנהגי הספרדים בארץ ישראל ובחוץ לארץ ומדינות מזרח ומערב", על פי "סברת רבנו האר"י זיע"א, וכסדר הגאון הרי"ח ז"ל" . המחויבות לשיטתו ההלכתית של ר' יוסף חיים ( ה"בן איש חי" ) מבגדד – שהובלטה על שער הסידור גם במהדורות שהופיעו בעשרות השנים הבאות – לא הייתה משנית בחשיבותה : באותן שנים עמלו יהודי בבל על ביצור מסורותיהם העדתיות וההלכתיות גם בארץ ישראל, תוך שהם מתעמתים על רקע זה עם רבנים ופוסקים שביקשו לבטל את מנהגיהם, ולחתור ליצירתו של מנהג ספרדי ארץ- ישראלי אחיד . מחלוקות אלו, יש הזוכרים, הגיעו לשיאן עם הוצאתו של הרב עובדיה יוסף הצעיר מאחד מבתי הכנסת הבבליים בשכונה, גם על רקע סוגיית נוסח התפילה ופסיקת ההלכה הבבלית – שהוא עצמו לא קיבלה . כך, את הפקת אותם הסידורים השכונתיים בנוסח הבבלי – ש"תפלת ישורון" היה מהבולטים שבהם – יש לראות לא רק כאספקת צורכי בתי הכנסת המקומיים, אלא כחל...
אל הספר