לכרוך את התפילה | מדף שני 54 העדנית יצאה בירושלים בשנת תרע"ד, בדפוס שמואל הלוי צוקערמאן, והמשתדלים בהדפסתה היו הנשיא דאז, בנין מנחם משה, אחיו יהודה, ובנו של יהודה, משה . לסידור צורף קונטרס שחיבר אחד מדייני הקהילה, מארי בנין מנחם בנין ( נפטר ב- 1896 ) . בקונטרס פורטו מנהגים מיוחדים לקהילת עדן במעגל השנה ובמעגל החיים, שעברו במסורת שבעל פה ושהמחבר ביקש להנציחם בכתב . את הסידור עצמו ערך חיים בן סעדיה דמתי שחי אז בירושלים, וכעדותו שולבו בו מנהגי עדן שהכיר בעצמו ושנכללו בחיבורו של מארי בנין . עיון בסידור מעלה שהוא אמנם מבוסס בעיקרו על נוסח ליוורנו הרגיל של "תפלת החדש", שנפוץ גם בתימן ובעדן, ושרבים מיהודי תימן אימצוהו וכינוהו נוסח "שאמי" . ואולם, הם אף ידעו לשנות, להוסיף או לגרוע במקומות שמנהג אבותיהם נבדל מן הנדפס . למעשה, כל מה שנכלל במהדורות ליוורנו שהופיעו במאות התשע עשרה והעשרים מצוי גם במהדורת עדן-ירושלים, בכלל זה קטעי תפילה והנחיות שלא נהגו בקהילה ( כגון סליחות לתפילת ערבית בימים הנוראים, או פיוטים להוצאת ספר תורה בשבת ) . עם זאת, העורך שינה את נוסח התפילות על פי הנהוג אצל יהודי עדן, ה...
אל הספר