212 || כותבות הלכה נשים ודבר שבקדושה — חנה גודינגר קדושה היא מילה מלאת עוצמה שקשה להסבירה במילים או בכלים לוגיים . קדושה היא הרצון, השאיפה, התפילה לחיות חיים בזה העולם על חומריותו, על יצריו ועל העומס שההתנהלות שבתוכו תובעת - בנקיות, בשמחה ותוך הנכחת שם אלוקים חיים . כאשר מצליחים והרצון הופך למציאות, הוא מייצר אטמוספירה אחרת לחיים . מנקודת מבט זו, המושג ההלכתי ‘דבר שבקדושה', כלומר היכולת ליצור ולהיות חלק ממעמד שנותן לשכינה לשרות בארץ ומאפשר לנו לומר בפינו מילים שמנכיחות את הקב"ה בזה העולם - מקבל משמעות גדולה . ממילא מובן הקושי המתלווה לקביעת ההלכה שאישה איננה שייכת למרחב זה . צריך עדינות פנימית בשביל לחוש בקושי הזה באופן מדויק : כזה שלא מזלזל בו בשם אמירות הבזות לרצון להרגיש חלק שווה ובעל משמעות מצד אחד, אך גם לא מזלזל, בעקבותיו, בשדה ההלכה והמסורת שהגדירה שנשים לא נספרות למניין מצד שני . כהמשך לדיון באפשרות של נשים להתכנס לתפילה ציבורית יחד, בוחנת הכותבת את מקורותיה של ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך הקובעת שרק בנוכחות עשרה גברים, גדולים, בני חורין ניתן לומר דברים שבקדושה ומתוך כך מתבוננת באת...
אל הספר