גדרי פיקוח נפש בחולה וביולדת || 175 יולדת . משמעות ההבדל עשויה להיות בפער שבין פעולה הנדרשת רק למניעת חרדה, לבין עשייה המייצרת מצב של ביטחון ומנוחת הנפש . גם בדברי הרמב"ם שמתיר את הלחישה למוכש מודגשת הקביעה בנוגע לטיב הפעולה הזו, “אף על פי שאין הדבר מועיל כלום", לעומת זאת בהדלקת נר ליולדת סומא אין טענה שהדבר לא מועיל כלום, ויש קשר ישיר יותר בין הפעולה לבין יישוב הדעת של היולדת . ב . היקף הדין בהיתר “יתובי דעתא" הדיון בדבר היקף ההיתר של “יתובי דעתא" ביולדת משיק למחלוקת יסודית אחרת בהלכות פיקוח נפש בשאלה האם ניתן להרחיב את היתר עשיית המלאכה עבור החולה גם לדברים שאינם חלק מההצלה עצמה . המגיד משנה כותב על ההיתר לעשות כל צרכיו של חולה שיש בו סכנה “לכל צרכיו מחללין ואף על פי שאין במניעת דבר שעושים לו סכנה" . 46 משמע שניתן לחלל שבת עבור החולה אף בדברים שאינם קשורים ישירות לרפואתו, ולא יסתכן אם נמנע מקיומם אך יש בהם בכדי להיטיב עמו . הבית יוסף מצטט את המגיד משנה ומציב כנגדו 47 את דברי רש"י שמהם משתמע שאין היתר אלא במניעת הסכנה וההצלה לבדה . 48 הביאור הלכה מתייחס לשיטת המגיד משנה ומשיג עליה . ב...
אל הספר