88 || כותבות הלכה למעשה, כך נוהגים גם היום . כשאדם התחיל את האבלות לפני יום טוב, ואפילו אם עשה פעולה אחת בלבד של אבלות, כמו חליצת הנעל, כניסת הרגל מפסיקה לו את השבעה, ומבטלת את הצורך לחזור ולשבת לאחר המועד . עד כאן לגבי מי שלא הספיק לשבת את כל ימי השבעה לפני הרגל . לגבי מי שמת לו מת בתוך הרגל קובעת המשנה : “הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל - בטלה הימנו גזרת שבעה, שמונה - בטלו הימנו גזרת שלשים . מפני שאמרו : שבת עולה ואינה מפסקת . רגלים - מפסיקין 15 המשנה מבדילה בין שבת לרגל . שבת נספרת כאחד מימי השבעה ואינה מפסיקה ואינן עולין" . את השבעה . ולכן ממשיכים לשבת שבעה לאחר השבת כדי להשלים לשבעה ימים . לעומת זאת הרגל מפסיק את השבעה, וכשהמת נקבר ברגל עצמו לא מתחילים לשבת שבעה אלא לאחר הרגל, וימי הרגל אינם נספרים כלל לצורך שבעה . הגמרא מדייקת וקובעת שאין זה משנה מתי נקבר המת בתוך הרגל, בין בתחילתו ובין בסופו, בשני המקרים האבלים ישבו שבעה לאחר הרגל . וכך לשון הגמרא : “קברו שלשה ימים בסוף הרגל - מונה שבעה אחר הרגל . . . קברו בתחילת הרגל 16 - מונה שבעה אחר הרגל" . כך פוסק הרמב"ם : הקובר את מתו בתו...
אל הספר