[ 322 ] לבנות חיים שראוי לחיותם עושה, למרבה הצער . מנקודת המבט שלי ההליכה לכנסייה הלותרנית לא מלמדת שאינני קתולית . אני חושבת שאלוהים אוהב אותי בה במידה בלי קשר לשאלה לאיזו כנסייה אני הולכת . כל חיי הייתי רוחנית בדרכים שונות . ועכשיו יש לי חברים שאני הולכת איתם לכנסייה וקהילה נפלאה של חברים . השילוב בין הקהילה והחברים ואהבת אלוהים הוא שמזין כעת את הרוחניות שלי . אני אוהבת את אלוהים, ואני אוהבת להתפלל . אני שמחה . כשאני חושבת על זה, מובן שיש לי אמונה כזאת כי אימא שלי העניקה לי אותה מימיי הראשונים . היא אמרה תמיד שאוכל לוותר עליה בהמשך דרכי, אבל אמרה גם שברגע שתהיה לי אמונה, לא ארצה לוותר עליה . אני לא יכולה לדמיין את חיי בלי אמונה . המתנה החשובה ביותר שאימא שלי נתנה לי היא האמונה . מבחינה מקצועית אני חושבת שאני יכולה לומר שקיימתי את הנדר שנדרתי כשהייתי ב"מוסד לחיים" לפני שנים רבות . אבל לא עצרתי ; לא ויתרתי . אני רוצה לוודא שנשפר את מה שדורש שיפור ; אני רוצה לוודא שמספיק מטפלים יוכשרו בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, כך שהטיפול שפיתחתי יוכל להמשיך בלעדיי . וגם זה חשוב לי מאוד : אני רוצה למצוא ד...
אל הספר