10 רגע ההארה שלי בבית התפילה בסֵנָקֶל

[ 108 ] לבנות חיים שראוי לחיותם שעוצבו בידי האמן הליטאי אָדוֹלְפָס וֵלַסְקָה ( Valeška ) , אמן ליטאי שהקים סטודיו מפורסם בשיקגו אחרי מלחמת העולם השנייה . אם אי-פעם תהיו בשכונת לינקולן פארק בשיקגו, טוב תעשו אם תבקרו במרכז סנקל ותראו אותם . אלוהים אוהב אותי – אני אוהבת את עצמי בערב ינואר קר במיוחד ב- ,1967 בשנה השלישית שלי בלויולה, הייתי במבואה הקטנה של בית התפילה במרכז סנקל . אש בערה באח . ישבתי על אחת הספות הקשות, שקועה בעגמומיות ובאומללות מהרעות שחוויתי . נזירה עצרה, הביטה בי בחביבות ואמרה משהו כמו : "אני יכולה לעזור לך במשהו ? " או "את צריכה משהו ? " הרגשתי שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר בשבילי, שאין בנמצא שום עזרה בעבורי . אמרתי משהו כמו : "לא, תודה, אני בסדר גמור" . הייתי מיואשת, ועמוק בתוכי הרגשתי שאף אחד לא יכול לעזור לי . אחר כך נכנסתי לבית התפילה, כרעתי ברך והבטתי בצלב שמאחורי המזבח . אינני זוכרת מה אמרתי אז לאלוהים, אם אמרתי משהו, אבל כשהבטתי בצלב הגדול, הוארה לפתע פתאום הכנסייה כולה באור זהוב, בוהק ומנצנץ מכל עבר . מיד ידעתי בשמחה ובוודאות מוחלטת שאלוהים אוהב אותי . שאינני לבד...  אל הספר
עם עובד