פרק 3: ההיסטוריה והעיגון החוקתי של מוסד נשיא המדינה

מוסד הנשיאות בישראל 70 בישיבה הראשונה של מועצת המדינה הזמנית ( 16 במאי 1948 ) הציע ראש הממשלה הזמנית דוד בן-גוריון, בהתאם להחלטת הממשלה הזמנית, לבחור את חיים ויצמן לנשיא . הנימוקים שהועלו במועצת המדינה בזכות בחירת ויצמן היו אישיים . בן-גוריון ראה בבחירת ויצמן "צדק היסטורי, יותר משיש בה שינוי קונסטיטוציוני או קביעה פוליטית" . וכן : "אם יש אדם חי שמגיע לו להיות הנשיא של המדינה היהודית הרי זה ד"ר חיים ויצמן", ועוד : "לא יתכן שבראש מדינתנו לא יעמוד חיים ויצמן . אולי אין זה נחוץ לויצמן, אך נדמה לי כי זה צורך מוסרי 76 המתנגדים לבחירה העלו הן שיקולים פוליטיים — של היישוב ושל העם" . שוויצמן מייצג תפיסת עולם מסוימת, והן שאלות חוקתיות — שעיקרן סמכות הבחירה של המועצה ( בהיותה גוף זמני ) והבחירה בוויצמן עצמו שלא היה חבר במועצה . למרות ההסתייגויות ויצמן נבחר לנשיא בידי מועצת המדינה הזמנית 77 ברוב של 13 תומכים מול שני מתנגדים ו- 10 נמנעים . בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948 , שסרטטה את המבנה החוקתי של מוסדות המדינה, לא הוזכר מוסד הנשיאות . עיגונו בחוק הופיע לראשונה בחוק המעבר, תש"ט - 1949 . הפר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר