פרק ד': עילית והנהגה בקיבוץ

'הנהגה' בקיבוץ קשורה ל'השפעה' ולא ל'עוצמה' . אין להנהגה יכולת לכפות על החברים האחרים דברים שהם בניגוד לרצונם . להנהגה יכולת ליצור מוטיבציה בכיוון הרצוי לבעל­התפקיד . השאלה היא אם 'הנהגה' של קיבוץ היא קבוצה, שיש לה סימני­היכר לפיהם ניתן להפרידה מן הכלל הרחב ? ובכן, ברור שהגדרת ההנהגה, בקיבוץ, אינה מעוגנת בחלוקה מעמדית, מבנית, המאופיינת בניגודי אינטרסים יסודיים . לאמור, ההנהגה בקיבוץ אינה מאופיינת על פי סימני­היכר ריבודיים מעמדיים . מכאן, שעצם קיומה של הנהגה בקיבוץ, בין אם היא נקבעת בתהליך אלקטורלי ) בחירת ממלאי תפקידים ( ובין אם היא קיימת על יסוד הכרה בלתי­פורמלית ) חברים בעלי כריזמה ( , אינו סותר את יסודות הדמוקרטיה הרב­מבנית של הקיבוץ, שסמכותה באה מהרמה הפרלמנטרית העליונה, היא האספה הכללית . ועוד נוסיף בעניין זה, כי במציאות הקיבוצית אין אפשרות להתחרות על השפעה בסגנון הקיים במערכות מדיניות דמוקרטיות שמחוץ לקיבוץ . גם אם נסכים, שבקיבוץ, בזמננו, אפשרית תחרות סמויה על עמדות השפעה ) תפקיד במזכירות או ריכוז­ענף ( ­ עדיין לא התגלה שהתחרות קשורה בריבוד מבני של קבוצה מגובשת השואפת להשיג עוצמה ...  אל הספר