פרק ב': יחסי רכוש, ייצור ועבודה בקיבוץ

שלאתר העבודה, אגב עבודה או תחביב . . . 4 . כל האמור לעיל בסעיפים הקודמים חל גם על הרכוש, זכויות וחפצים בעלי ערך כלכלי של ילדי החבר, אשר הועמדו או הועברו לזכותם . ובכן, יש בניסוח הכמו­משפטי שהבאנו לעיל, מתוך "אורחות החיים", הגדרה טוטאלית של בעלות הקיבוץ על כל סוגי הרכוש, מבלי להשאיר פרצות כלשהן . בדברנו בסוגיה זו, אנו רואים, שמבחינה פונקציונלית החבר הוא 'מרכיב' של הקולקטיביות­החברתית שאליה הועבר 'התפקיד' של ה'בעלות על הרכוש' . כלומר, הפרט יוכל למלא פוקנציות הקשורות בשימוש ברכוש או בהנאה ממנו, אך ורק על­ פי ההקצאה החברתית או בהסמכה שקיבל מהחברה . ובמלים אחרות : באינטראקציה שבין חברי הקיבוץ, התפקידים הנובעים מהבעלות על הרכוש יכולים להתממש רק ברמה של הקולקטיביות­החברתית, וזו, תפקודית, מתממשת על­ידי המערכת המדינית של הקיבוץ . ברור לחלוטין, שבין אופי יחסי­הרכוש בקיבוץ לבין אופי יחסי­הרכוש בסביבתו ­ אין רצף מבני, ובכך נקבע אחד מגבולות מערכת הקיבוץ, כמערכת תברתית­ מדינית שעליה מיוסדת התרבות ההתנהגותית של הקיבוץ . נשים לב גם לכך, שכל ההגדרות הנוגעות ביחסי­הרכוש כוללות את נכסי הצריכה, נכסי­הייצו...  אל הספר