פרק א': דימוי "החלוץ" כקטגוריה אמפירית של ציבור ותנועה חברתית

ונוקבות עד תהום קיומה של תנועתנו בא"י . לבךטריון לא היה ספק, שהעוצמה של "החלוץ" היא בעלת ערך רב להסתדרות בעתיד, והוא מתרגם זאת מיד למונחים מעשיים . הוויכוח הקשה במועצה בעניין ההכשרות בחוץ­לארץ נראה בעיני בן­גוריון כמשני . את עיקר דבריו ייחד להשתלבותו של "החלוץ" בהסתדרות, כחלק בלתי נפרד ממנה ) ההדגשות שלי ­ י . ל . ( : . . . באמרי תכנית בנין איני מתכוון לאותה שאלה שדנים בה עכשיו בחוגי "החלוץ" : מושב וקבוצה . אני מתכוון לתכנית המכוונת את כל הכוחות של התנועה בחוץ­לארץ ובארץ, המאםפת את כל האמצעים הדרושים והמכוונת את בנין הארץ בקווים כוללים ויסודיים . 47 הציונות הבורגנית לא תמלא את התפקיד הזה . לנו יש יתרון גדול, שאין לציונות הבורגנית, a" לנו גרמ בארץ : ה 0חררוו 1 העובדים הנלליח, והוא הבסיס והמנוף של עבודתנו ותנועתנו העולמית . זהו גם המרכז והנושא של כל פעולות הבנין בארץ, מרכז­העבודה, הוא גם בית­ היוצר, הכוח המניע את הציונות המתגשמת . . . בן­גוריון מדגיש את הפירוד הפנימי הקיים בהסתדרות ובמשק הפועלים, ומנסה להתוות ולכוון רעיונות איחוד ש"החלוץ" יהיה נושאם העיקרי . . . . תנועת "החלוץ" עכשיו היא...  אל הספר