פרק ב': המרחב התעסוקתי ברקע ההיסטורי של הקיבוץ

לזכות באמונם של הפועלים . ההשתפות הפעילה של חברי הקיבוץ במועצות הפועלים, בלשכות העבודה המשותפות ובמוסדות ההסתדרות העוסקים בענייני הפועלים, שילבה גישה פוליטית­חברתית עם הצורך במילוי תפקידים, ולכך מגויסים אנשים ממערכת המוכרת כ"חברה חלוצית" . תופעה זו הופנמה עמוק בתודעת דור המייסדים וה''פעילים" של הקיבוץ והועברה במידה רבה לחלק מהדור השני, כמורשת ערכית ואידיאית . 7 בשנת 1933 כללה התעסוקה בעבודות חוץ כ­ 0 / 450 מן העובדים ב''עבודה מכניסה" בישובי הקיבוץ­המאוחד . דומה לזה היה המצב בקיבוצי השומר­הצעיר . שונה במידה מסוימת היה המצב בקבוצות של ''חבר­הקבוצות", שעד לראשית שנות ה­ 30 לא היה קשור לתנועת נוער חלוצית בגולה, וראה מלכתחילה את החקלאות כמקור התעסוקה העיקרי . לאחר האיחוד עם "גורדוניה", שהיתה תנועה קטנה יחסית ליתר התנועות בארץ ובגולה, הקים גם חבר­הקבוצות פלוגות במושבות ובערים, שנזקקו לעבודה שכירה, אם כי בהיקף קטן . תקופת העליה השניה עמדה בסימן הקונפליקט העמוק והבלתי­ניתן לגישור בין האיכרות של המושבות לבין הפועלים . אין ספק, שלמושגים כמו "מלחמת המעמדות" ולקונפליקט החברתי הבסיסי היה קשר לכך . ...  אל הספר