קיבוצית, המכוון את קצב גידולה המודרג והמבוקר ואת האופי והדרכים להתבססות החברתית והפוליטית, המחייבים מרב ההסכמה והזיקה התנועתית תחת הנהגה מרכזית . המושג "קולקטיביות רעיונית" ביטא, מבחינה םימנטית ותוכנית, תפיסה כוללת זו . 5 ועוד חשוב לציין, שההגבלה בגודל הישוב בקיבוץהארצי, בעבר ועד היום, נתונה לשינויים אמפיריים המותאמים לשיקולים פראגמטיים של כל ישוב וישוב . 6 להבנה נכונה של התפתחות הקיבוץ בכלל והישוב הקיבוצי בפרט, הכרח להתבסם קודם כל על ההתפתחות הדמוגרפית, שלדעתנו היא הבסיס להבנה סוציולוגית של הקיבוץ בעבר ובהווה . התפתחות זו קשורה בכל המקרים לשינויים במבנה הגילי של אנשי הקהילה הקיבוצית, במעמד המשפחה בתוכה, ביכולת הרפרודוקציה של האוכלוסיה בהתפתחות השונה בקהילה וביכולת לגייס את החברים לפעילות בתפקידים השונים בקיבוץ . לכל אלה קשר משמעותי לאינטראק ציה של הקיבוץ עם סביבתו . בסופו של דבר, בקיבוץ בן זמננו התמזגו הקונצפציה של "קיבוץ גדול וגדל" עם הקונצפציה של ''קיבוץ אורגני'', פחות או יותר, וזאת בשל שני תהליכים אובייקטי ביים שאין להם קשר לרוטיניזציה אידיאולוגית : התהליך הראשון קשור לשינויים מ...
אל הספר