תודתי לאמנון מגן, איש פלמ"חצובה וידידי מאז התגייסותי לעזרת קיבוצו הצעיר ב ,1951 שערך את ספרי והשקיע בו רוב כישרון ויסודיות וסבלנות רבה . תודתי להוצאת הספרים של הקיבוץהמאוחד ולזאב אוטיץ, על טיפולו הנאמן בספר . למשה טל שסיים בהצלחה את מלאכת העריכה תודה והוקרה . ואחרון אחרון חביב ואהוב ביתי גבעתברנר, הקיבוץ הגדול מכולם . הוא לי גם אחת הסדנאות, ממנה הבטחת עתידו של הקיבוץ מתוך הבנת המציאות המורכבת ולעתים אף מביכה ומתסכלת . לחגו של קיבוצי גבעתברנר, בשנה השישים לעלייתו על הקרקע, יהי ספרי זה ביטוי לרגשותי הנאמנים . ולא אצא ידי חובתי עד שאציין את המוסדות שבםיועם החומרי קידמו את עבודתי : קרן בןגוריון, קרן הרצפלד, רשות ההשכלה וחקר של ברית התנועה הקיבוצית, קרן המלגות של אוניברסיטת בראילן לכולם נתונה תודתי . יוסף לניר גבעת ברנר, יד טבנקין 1989
אל הספר