מדווייבות בלתי חוזרת לקיומן של מדינות ידידותיות ולשלימותן הטריטוריאלית . גס לא נוכל להתעלס מהעובדה, כי הרווחה של חלק ניכר מהכלכלה העולמית קשורה ביציבות במזרחהתיבון שסוע המלחמות . ולבסוף הדאגה ההומניטארית המסורתית שלנו מחייבת מאמץ בלתי פוסק, כדי ליישב םיבסוכים בדרכי שלום . כאשר המימשל שלנו נכנס לת 0קידו בינואר ,1981 החלטתי, כי המסגרת הכללית של מריניותנו במורחהתיכון תהיה מבוססת על הקווים המנחים, שנקבעו על ידי קודמיי . היו שני נושאים בסיסיים, בהם היה עלינו לטפל . ראשית, היה האיום האסטרטגי לאיזור מצד בריתהמועצות וגרורותיה, שהופגן בצורה הטובה ביותר עלידי המלחמה הברוטאלית באפגניםטאן . ושנית, תהליך השלום בין ישראל לבין שכנותיה הערביות . לגבי האיום הסובייטי, תגברנו את מאמצינו לגבש יחד עם ידידינו ובעלי בריתנו מדיניות משותפת להרתעת הסובייטים וגרורותיהם מהתפשטות נוספת באיזור, ואם יהיה צורך בכך . נתגונן נגד כוונה זו . לגבי הסיכסוך הערביישראלי, אימצנו את מסגרת קמפדייוויד כדרך היחידה בה יש להמשיך ולפעול, אולם גם היכרנו בכך, כי פיתרון הסיכסוך הערבי ישראלי לכשעצמו, אינו יכול להבטיח שלום באיזור ...
אל הספר