מכונית הועמדה ממרחק . הוערכו המרחקים לשם יכולים להגיע רסיסי מוקש, באם יתפוצץ . כבל חובר לכבל . ממרחק רב מאוד נרתמו למבצע שתי מכוניות . התחילה גרירה . הוא זז ! הוא נע ! פק ! פקע הכבל . מצטרפים בינתיים לעניין בחורים נוספים . סכנה של הופעה של קצין נעשתה כמעט בלתי נמנעת . הכל דרוכים, שוב סוחבות המכוניות . לאיטו נע האמבולנס בשטח הממוקש והנה, עבר את הפירצה שנפערה בגדר . אני עומד כולי שטוף זיעה . והנה אומר לי מישהו לידי : "הנה פלייר . מהר וסגור את הפירצה בגדר, וטשטש את סימני הגרירה . " אני מביט, הקצין מושיט לי פלייר . . . שום מוקש לא הרעים פרט לרעמים שהרעים המייג'ר שלי . או, הו ! אולם לאחר שביקר בתוכו, וראה את גליון "החייל העברי" החדש, "מונח על האבניים" בתנאים החדשים, נחה דעתו, והסתפק בנזיפה . . . י . 11
אל הספר