432 | מחקרי הגליל לזיהוי מקור הצוף היא באמצעות זיהוי וספירת גרגירי אבקה ( pollen ) בדבש . גרגירי האבקה המיקרוסקופיים נאספים על גוף הדבורה בעת איסוף הצוף, וכך הם מגיעים לדבש בכוורת . חקר אבקת הפרחים בדבש קרוי מליסופלינולוגיה ( melissopalynology ) והוא משמש אמצעי לאימות מקור הדבש מכיוון שכל גרגיר אבקה ייחודי לצמח שייצר אותו ויכול לשמש כטביעת אצבע למקור הצוף ( 2004 , . Ohe et al ) . על פי שיטה זו, מיצויים של דוגמאות דבש נבדקים תחת מיקרוסקופ אור שבאמצעותו אפשר לזהות את גרגירי האבקה השונים הנמצאים בדבש ולאפיין את מקורות הצוף ( מיני הצמחים ) בהשוואה לכלל גרגירי אבקת הפרחים . המדדים המקובלים לדומיננטיות של גרגיר אבקה ממקור בוטני יחיד ( כאחוז מתוך סך גרגירי אבקת הפרחים ) הם : מעל % 45 ( כולל ) — ' predominant important pollen ' — 15 % - 3 % ; ' secondary pollen ' — 44 % - 16 % ; ' pollen ' ; פחות מ- % 3 — ' minor pollen ' . דבש יוגדר חד-זני כאשר מעל % 45 מסך גרגירי האבקה בדוגמה הנבדקת מייצגים מין צמח דומיננטי . נהוג גם לדרג את מספר גרגירי האבקה הכללי לגרם דבש מכיוון שנתון זה עשוי להעיד על איכו...
אל הספר