194 | המאבק לשלום במידה, שידע לעשות שימוש מיטבי ביכולותיו הפוליטיות בזירה הפנימית, וגם שחקן דיפלומטי מורכב שידע עיקר וטפל ושלט על סדר היום המדיני בשילוב של רגשנות ועוז רוח . לעומתו רבין היה פרגמטי במידה מרובה, שהמציאות היוותה עבורו מצפן עיקרי להתנהגות . האידאולוגיה שלו הייתה ביטחונית וגם היא כורסמה ונכפפה למציאות . רבין ניהל אסטרטגיה תלת מסלולית, שאותה למד כנראה מקיסינג'ר . הוא ניהל בו זמנית מגעים עם המשלחת הרשמית בוושינגטון לפתרון הבעיה הפלסטינית, ועם נציגים סורים במשא ומתן חשאי בראשות רבינוביץ' ועם המלך ירדן ונציגיו על הסכם שלום, שהניב שלום “קר“, שדמה לשלום עם מצרים . רבין היה אומן ניצול ההזדמנויות . את המגעים עם ערפאת קידם כאשר הושיט לו יד לסייע לו להיחלץ ממצוקתו הכספית על רקע המלחמה עם עירק . את מגעיו עם אסד קידם כאשר התברר שלאסד אצה הדרך ומפאת מחלתו בימיו הספורים לחייו היה אסד מוכן לוויתורים משמעותיים . עם הפלסטינים הבין רבין שהמלך חוסיין חותר להסכם גם בגלל מצבו הכספי וההבטחה האמריקאית שתפשיר את חובותיו, וגם בשל ביטול האיום עליו מצד גורמים ערביים, בעיקר פלסטינים, שהוא בוגד בעניין ...
אל הספר