אֲרִיקֶה, אַיֶּכָּה ! | 215 בדורות הראשונים החסידים נקטו במנהגים מוזרים, כמו לבצע סלטות באוויר בזמן התפילה כביטוי לביטול העצמי, נוהג שנתפס כנלעג . ההתלהבות הפשוטה האופיינית ל"חברי האל" המיסטיים כמו גם הנטייה החסידית לצריכת משקאות אלכוהוליים וטבק זעזעו את מתנגדיה . המתנגדים העלילו על החסידות כי הושפעה מהשבתאות ובייחוד מתורותיו של יעקב פרנק, שחי זמן קצר לפני החסידות . השינויים שעשו החסידים, דוגמת שינוי נוסח התפילה, נתפסו על ידי המתנגדים כערעור על האורתודוכסיה וכדחייה מהפכנית של הסמכות המסורתית . כיובל השנים לאחר מות מייסדה הבעש"ט ( 1760 - 1810 ) , רוח ההתלהבות החסידית מצאה את צידוקה ברעיון עתיק יומין הקובע כי האל נוכח בכל מקום, הכול כלול בו, ועיקרון זה נתפס על ידי המתנגדים כחילול שם שמיים מוחלט . להשגתם, עקרון זה עלול להוביל למחשבות על התורה במקומות לא נקיים וכך תימחק ההבחנה בין טהור לטמא ובין מותר לאסור . במשך מאה שנה התפתחה החסידות ( להוציא את דמותו יוצאת הדופן של ר' שניאור זלמן מלאדי ) בנפרד מן המסורת הרבנית . במחצית השנייה של המאה ה - 18 המאבקים והחרמות ההדדיות בין החסידים למתנגדים ג...
אל הספר