אֲרִיקֶה, אַיֶּכָּה ! | 213 את תפילות מאמיניו ואת מחשבותיהם ומעשיהם . כמגשר בין שמיים לארץ מקרב הצדיק את האדם לאלוהים ומוריד את השפע האלוהי לאדם . החסיד, המאמין בצדיק הקדוש, רואה בצדיק מעין משיח לא משיחי . לצדיק, שנשמתו הטהורה מגיעה לעולמות העליונים, בהם שולטים הרחמים ואליהם הגזרות לא מגיעות, יש כוחות הגוברים על החיים ועל המוות . ייתכן כי אלוהים גוזר על האדם למות, אך תפילותיו של הצדיק יכולות לבטל את הגזרה . סמכותו הבלתי מעורערת של הצדיק נובעת מתוקף מעמדו המיוחד . הוא המורה לנושאים רוחניים, דרשן המפרש את התורה ומבאר את תורת החסידות, בדרך כלל ביושבו לשולחנו מוקף במאמיניו בסעודות השבת או ב"טיש" ( שולחן ביידיש ) בליל שבת . דמויותיהם וזִכרם של צדיקים בעבר ובהווה נשמרים ומתעצבים בזכות הסיפור החסידי המסופר כמחוות הערצה לדמות הצדיק המקשרת בין החסיד לאלוהיו . סיפורים אלה מגלמים את אמרותיהם של מנהיגים רוחניים כמו הבעש"ט, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ר' נחמן מברסלב ור' מנדל מקוצק . דמויות חסידיות אחדות היו למושאי הערצה בקרב כלל היהודים, בגלל היותם דוגמה לצדיקות ולאהבת אדם המבקשים מאלוהים רחמים על עמו . ...
אל הספר