היהודים במאות ה-13 עד ה-16 במצרים ובסוריה רבתי

192 | ארי לבס חדשים או שיפוץ הקיימים, לימוד את הקוראן, מסירת עדות בבית המשפט כנגד מוסלמי וקיום תהלוכות דתיות ברחובות . היהודים חויבו להתהלך כשלראשם מצנפת בצבע צהוב, שזוהה עם היהודים עוד במאה ה - 11 בבגדד . חוקי הלבוש והרכיבה המפלים שהוטלו על היהודים נאכפו לאורך כל התקופה הממלוכית . בסולטנות הממלוכית היהודים לא היו היחידים שסומנו . הנוצרים, שהיו הרוב במצרים עד אמצע המאה ה - ,14 נצטוו לחבוש על ראשיהם מצנפות כחולות, השומרונים אדומות והקראים שחורות . בסולטנות הממלוכית סימון התושבים היה דבר נפוץ, ורחובות דמשק, קהיר וירושלים נראו כפסיפס תרבותי שבו לכל עדה היו סממני לבוש נבדלים, שסימנו את מקומה של העדה במדרג החברתי של החברה המוסלמית . מכאן קוד הלבוש שנאכף על היהודים לא נתפס כבזוי ומשפיל במיוחד, זאת בשונה מימי הביניים המאוחרים ובמאה ה - ,20 כאשר היהודים, שהיו מושא לרדיפות השפלה וביזוי, היו היחידים שאולצו לבדל עצמם בסימון על בגדיהם, בדרך כלל צהוב . במרחצאות חויבו גברים יהודים להבדיל עצמם מהמוסלמים בטבעות מתכת שענדו על צווארם . נשים יהודיות לא הורשו לרחוץ בחמאם עם נשים מוסלמיות . בתי כנסת נסגרו ...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור