הפסקת השיירות לאחר ה 25 במרס המחישה את המצב של היעדר מלאי אספקה . המחסור איים בהרעבת ירושלים היהודית ובאבדנה . מנהיגות ירושלים היהודית, אשר כללה חלק נכבד מהממסד המדיני, נתקפה בחרדה, וחששה מהתמוטטות העיר אם לא תחודש מיד זרימת אספקה . האיום באבדן ירושלים היהודית גובש לגורם המכריע בשיקולי ההנהגה המדינית והפיקוד העליון . חידוש מידי של שיירות האספקה לירושלים הוטל על הפיקוד העליון, כמשימה האסטרטגית המועדפת מכל יתר צורכי המלחמה . כאמור, לרשות הפיקוד העליון לא עמדה כל עתודה אסטרטגית, ועוצמת הכוחות אשר נדרשו למשימת פריצת הדרך לירושלים עיצבה לראשונה את הכורח בקביעת סדר עדיפויות אשר משמעותו היתה ריכוז מאמץ אסטרטגי ארצי בעוצמה של אגדקרב חטיבתי . ראוי לזכור כי בהתאם לתורת המלחמה של ה"הגנה", עוד לפני פרוץ המלחמה, כבר ראה הפיקוד העליון של ה"הגנח", ובראשו ראש המפקדה גלילי, בעתודה ארצית לתפקידי הייזום האסטרטגי חלק מהותי מאסטרטגיית המלחמה . בהתאמה, נועד הפלמ"ח לתפקיד העתודה הארצית לרשות הפיקוד העליון . למרות המודעות התורתית, הרי המודעות המבצעית לכורח המאמץ העיקרי האסטרטגי כתנאי הכרחי לניצחון במלחמה, נ...
אל הספר