מברקו של שאלתיאל משקף בנאמנות את הערכת המצב אשר רצה להציג בפני המטכ"ל . כל המידע אשר מסר, חן לגבי ההתעצמות הערבית בכוחות גדולים ובנשק כבד הזורמים לירושלים, והו לגבי הפינוי הבריטי המוקדם, היו במקרה הטוב ידיעות אשר אמינותן לא נבדקה, ועיקרו הוכח במבחן העובדות כבלתי נכונות . כנראה שהן שיקפו נכונה א 7 / חרדתו ואי ביטחונו ביכולתם של הכוחות העומדים לרשותו . כך או כך, המידע כלל הודעה על פינוי בריטי מוקדם . באוכלוסיה היהודית של ירושלים היו כ 8,000 גברים כשירים לשירות צבאי . לקראת אפריל הגיע מספר המגויסים ל 4,000 ומתוכם כ 2,000 לוחמים בחי"ש, הכוללים כ 300 לוחמים אשר נשלחו מגבעתי לעיר כתגבורת . עתה, לאחר פריצת הדרך, גם לא חסר היה נשק לחימושם . מולם עמדו כוחות ערביים, שמספר המגויסים אשר עמד לרשותם ספק אם הגיע אף ל 1,500 . מאז נכבש הקסטל בשנית, לא זכו הערבים אף בניצחון צבאי אחד משמעותי, נכשלו קשות בהגנה על הכפרים הערביים, ומנהיגותם סבלה אבדות קשות . ידיו סבר, כי כוחות "עציוני", בפיקודו של שאלתיאל, אינם מסוגלים לתפוש את האזורים המיועדים להתפנות ע"י הבריטים . כו סבר, כי כוחות חיל"הראל" הינם הכו...
אל הספר