ה. כיבוש והרס הכפרים המשמשים כבסיסים לאויב

הפיקוד העליון לא יזם את מבצע נחשון כמתקפה להקמת רצף מרחב < בשלטון להוד < ל < רושל < ם, ולא הורה לפיקוד נחשון לכבוש ולהחזיק בשטח הדרוש להבטחתו . הוראת הפיקוד העליון היתה להימנע ככל האפשר מכיבוש כפרים ערביים . מפקד מבצע נחשון פעל במסגרת אסטרטגיית המגננה אשר הוכתבה לו על ידי המטכ"ל, אסטרטגיה המוגדרת במסמך : "­עד עתה ביצעו כוחותינו רק פעולות תוקפניות בלי מגמת כיבוש . . . המצב הכללי הינו טיפוסי לפעולות הגנתיות אקטיביות אשר מאפשרות את החזקת הקו­" . לאחר כיבוש הקסטל בשנית, כיבוש קולוניה, והצלחתה של שיירת האספקה בת 200 המכוניות לירושלים ב­ 13 באפריל גיבש שמעון אבירן את המודעות כי קיומה הסדיר של התחבורה לירושלים לאורך זמן, מכתיב את הכורח במהפך אסטרטגי ממגננה למתקפה, אשר תחתור להכריע' את כוחות האויב . מודעות המוגדרת במסמך : "­יהיה צורך לנקוט בפעולות תוקפניות נמרצות ולעבור לפעולות אופנסיביות לחלוטין שמגמתו תהיה להכות בכוח האויב אשר יתרכז בבסיסים הגדולים שלו מצפון ומדרום לקו התחבורה" . י המשמעות של הכורח במתקפה להכרעת כוחות האויב מוגדרת במסמך כיבוש והרס כל הכפרים המשמשים כבסיסים לאויב . המסמך מפרט...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן