היתה זו עוצמה מרוכזת פנויה בהיקף שני גדודים מתוגברים אשר מנו יחדיו שמונה פלוגות חי"ר, ונשענו על "שובי הריכוז היהודי בשפלה . מאז עליית השיירה הראשונה, עם פתיחת מבצע נחשון אור לשישה באפריל 1948 ועד סיום מבצע נחשוו, עלתה שיירת אספקה אחת בלבד ב 13 באפריל 1948 . אולם כוחות שני הגדודים בשפלה לא ערכו כל קרבות הכרעה לכיבוש הכפרים הערביים, למרות שבוזמנית ערך גדוד הפורצים שש התקפות גדודיות על הכפרים הערביים בגזרתו וכבש את הקסטל, את קולוניה, את חרבתאלעומור ואת סריס . כיבושי הכפרים חולדה הערבית ודיר מוח"זיו בליל פתיחת מבצע נחשון, אור לשישה באפריל 1948 נותרו כקרבות ההכרעה היחידים בתחום הפעילות של גדודי חיל "נחשון" 1 ו ,2 במבצע נחשון . הכפרים ביתגייז, בית סוסיו, אל קובאב, לטרון, דיר איוב וכוי אשר היו בהישג ידם, נותרו כבסיסים למתקפה הערבית . ככל הנראה, מערכת המושגים הצבאיתמדינית על האפשרי ובלתי אפשרי, במטכ"ל ובמטה "נחשון" ואי הביטחון ביכולתם הקרבית של הגדודים, היא אשר מנעה מליזום מתקפה לכיבוש ולהרס הכפרים הערביים, אפילו בגזרה שאינה הררית, הנוחה יחסית לתנועה, ביו חולדה לבאבאלואד . לשמעון אביד...
אל הספר