ב. מדיניות ה"כ"ט בנובמבר"

למרות איומי המלחמה הרשמיים הפומביים של נציגי העולם הערבי, למרות המידע המעודכן של המודיעין המדיני הצבאי והאזרחי, למרות הערכות­מצב חודשיות של המטכ"ל, ולמרות תמונת המצב הממשית והתחזית הברורה של ראש המפקדה הארצית ישראל גלילי, אשר לא הותירה ספק באפשרות של מתקפה ערבית מיידית ­ לא נענתה ההנהגה המדינית לתביעות ההתעצמות הצבאית של ה"חגנה" . תשעת החודשים שעברו מאז הודיעה בריטניה בפברואר 1947 על נטישת הארץ, ועד להחלטת חאו"ם בכ"ט בנובמבר ,1947 חלפו ללא כל התעצמות צבאית משמעותית של ה"הגנה" . בשל מדיניות ה"התניה" ­ רק ב­ 11 בנובמבר 1947 ) 18 ימי 0 לפני הכ"ט בנובמבר ו­ 19 ימים לפני פרוץ מלחמת העצמאות ( , אושרה תכנית להגדלת העוצמה הצבאית בארבע חטיבות מגויסות, שתימשך שתיים עד שלוש שנים, וזאת כחלק מתהליך הקמת המדינה היהודית על יד < האו"ם . לפי תוכנית זו הוחלט לגייס לכל אחת מארבע החטיבות מפקד חטיבה, קצין הדרכה ומזכירה . עם קבלת החלטת הכ"ט בנובמבר באו"ם, אימצה ההנהגה המדינית את ההחלטה על כל פרטיה המבצעיים, כתוכנית בלעדית להקמת המדינה היהודית, ולא הכינה ולא תכננה כל חלופה שתכלול עמידה במלחמה מול מתקפה ערבית...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן