נשים וצמיחתה מחדש של המשפחה בקיבוץ

אליעזר בן רפאל וסשה וייטמן של המשפחה שלו, שהתפתחה מדגם רדיקלי חדשני בתקופת הבראשית לדפוס פמיליםטי מובהק בקיבוץ של היום . עניין נוסף בהתפתחות זו נובע מכך, שהאשה, המתוארת על­ידי הפרשנים כקורבנו העיקרי של המוסד המשפחתי, היא זו שבמקרה זה יזמה ומימשה את צמיחתה­מחדש של המשפחה, והיא שהשקיעה את מיטב מרצה למען מטרה זו, ולא נרתעה מעימותים עם מחנה הגברים . הדפוס שאפיין את הקיבוץ בתחילת דרכו הוא מן המפורסמות בתולדות היישוב ועידן החלוציות . רוב התפקידים המקובלים על המשפחה בחברה החוץ­קיבוצית הוטלו כאן על מסגרות אחרות, ולשם כך הונהגו חידושים ארגוניים רבים, החל במטבח וחדר­אוכל משותפים ועד לבתי ילדים 'כוללים', בהדרכת מטפלות ומחנכים ) צור, זבולון ופורת, 1891; shazar, Ferkiss, 1956 ; 1975 ( . תפקידיה המשפחתיים של האישה הפכו בצורה זו לחלק בלתי נפרד של סידור העבודה הקהילתי, כאשר הכוונה המוצהרת הייתה לאפשר השתתפות בלתי­מובחנת של האשה בחיי העבודה והחברה . לא רווחה גישה שלילית כלפי המעגל המשפחתי כשלעצמו, אך חשיבותו הוגבלה בעיקר לממדיו הסוציו­אמוציונליים . נישואין לא נחשבו לאירוע מיוחד, ויחסי אישות לא חייבו טכ...  אל הספר