יובל דרור דאז . 4 כל מערכת החינוך היהודית בשנים הנידונות התמודדה עם השואה, אך בזרם העובדים הסוציאליסטי היתד, משמעות יתר להתלבטות בין הלאומי לבינלאומי . אימת השואה והיקפה נודעו ביישוב בארץ בנובמבר 1942 s; מדינת ישראל הוקמה במאי ,1948 בתוך המלחמה על עצמאותה . לתגובות החינוכיות ולהיעדרן "בין השואה לתקומה", בין שתי מלחמות, יש משמעות מעבר למקום ולזמן הנידונים . חשיבות רבה נודעת גם להשוואה בין התגובות החינוכיות המידיות להלם השואה לאלו שלאחר מספר שנים, בהנחה שמדובר בתהליכים מתמשכים . קישור הממצאים אל מחקרים נוספים שנערכו לגבי התגובה החינוכית לשואה יכול להביא למודל יישומי, הקשור למשברים לאומיים קשים בכלל . מכל הסיבות הללו נבחן כאן את סוגיית התגובה החינוכית לשואה, על אף היקפה המצומצם, לכאורה . נפתח בסקירת המקורות הקיימים והחסרים, זמניהם ומשמעותם, כולל הפעילויות החינוכיות הבלתיפורמליות, שקוימו בעיקר עם היוודע השואה . אחרי כן נדון במפורט בדילמות הערכיותתכניות והדילמות הדידקטיותקוריקולריות שהחריפו כתגובה לשואה ונציין את האיזון שהושג בהצגתן ערב מלחמת השחרור . נסכם בהצעה לבניית מודל תהליכי ...
אל הספר