עלייה והתיישבות יותר היתד, קליטתן של משפחות המדריכים שיצאו לכפרי העולים, בהיותן מטופלות בפעוטות ובתינוקות . ההסתגלות היתר, קשה לא רק להורים אלא גם לילדיהם . 30 בני הקיבוצים לאחר הכינוס בנהלל החליט בןגוריון לפנות גם אל הקיבוצים במטרה לארגן גם בהם קבוצת צעירים שיצאו להדרכה ביישובי העולים . גם כאן נתגלעה מחלוקת בין הצעירים לדור ההורים, מחלוקת שהיתר, חריפה מזו שהסתמנה בכנס בני המושבים . ראשי התנועה הקיבוצית טענו שאין לתנועה די כוח אדם לצרכיה, מד, גם שלא ניתן להפקיר את המשקים הצעירים של התנועה הקיבוצית וללכת לסייע ליישובים אחרים . בשנותיה הראשונות של המדינה הוקמו בה כשמונים קיבוצים . הם שיוועו לסיוע, וראשי התנועה הקיבוצית טענו כי על התנועה לעשות קודם לביתה בטרם תשלח את בניה לסייע לתנועות אחרות . 31 בקרב אנשי הקיבוצים שררה באותה עת תחושה שהקיבוצים הולכים ונחלשים . הצטרפותם של חניכי תנועות הנוער לקיבוצים לאחר קום המדינה לא היתה רחבת היקף כבימי המנדט . גם חברי קיבוצים ותיקים עזבו את משקיהם, ובכל המשקים היד, מחסור בידיים עובדות, שהורגש במיוחד במשקים הצעירים . במציאות זו לא ראו אנשי הקיבוצים בע...
אל הספר