נתן רוטנשטרייך ההבחנה השניה היא בין עקרונות ונורמות מצד אחד לבין השקפת עולם מצד שני . עקרונות ונורמות הם כלים מדריכים, כלומר כללים הראויים להדריך את בני האדם בהתנהגותם, כמו : צדק, יושר, הסברת פנים, עזרה לזולת, עמידת האדם ברשות עצמו, שיהא אדם יוזם ועובד מתוך יוזמתו שלו, וכיוצא באלה עקרונות של התנהגות . השקפת עולם היא השקפה על העולם לא על עקרונות ההתנהגות בלבד, וביתר דיוק לא על העולם במרחביו הקוסמיים, אלא על העולם במרחבו החברתי וההיסטורי . המארכסיזם, למשל, או האנארכיזם, הם השקפת עולם . או להבדיל, הקונםרבאטיזם . זוהי השקפה על מהלך ההיסטוריה . נראה שיש להבדיל בין הבלטת הנורמות לבין הדבקות בהשקפת עולם, אףעלפי שמבחינה היסטורית הופיעו שתיים אלה צמודות לעתים קרובות . משני טעמים יש להציע להבדיל ביניהם . האחד, טעם מהותי והשני, טעם חינוכי . הטעם המהותי הוא, שדווקא משום שהשקפת העולם צמודה למציאות ההיסטורית, מן ההכרח שזו תשתנה עם המציאות ההיסטורית ועם התמורות שחלו במאה השנים האחרונות במציאות ההיסטורית, מבחינה פוליטית, ארגונית, טכנולוגית, ציוויליזאטורית, ומבחינת שאיפותיו של האדם ללכת עם המציאו...
אל הספר