יהודה סלוצקי חיים דריןדרבקין בספרו "החברה האחרת" כותב : "בהקימם את הקבוצות התכוונו המייסדים בראש וראשונה לבחינה המעשית של פתרון בעיות ההתיישבות ולאו דווקא לאכםפרימנט סוציאלי שיש בו משום פילוס דרכים לחברה אנושית מתוקנת" . 5 וד"ר ישראל קולת במחקרו על "אידיאולוגיה ומציאות בתנועת העבדה הארצישראלית" קובע : "הקבוצות למיניהן לא צמחו מתוך רעיון של חיים שיתופיים, ובחלקן הגדול הן לא ביקשו לחיות חיים כאלה מתוך עיקרון, אלא לצורך כיבוש העבודה המאפשרת להתקיים בה" . 6 מתברר כי השקפה זו על תקומת הקבוצה מושרשת בקרב חוקרי תולדות תנועת העבודה הקיבוצית עד שהפכה למעין אכסיומה, גם אני בבואי לערער על דעה זו איני בא לקבוע מסמרות, אלא לעורר ספיקות והרהורים, שיש בהם, אולי, לשנות השקפה זו או לרכבה . ברצוני להעלות כמה עובדות, שרובן ידועות היו אמנם במידה זו או אחרת לחוקרי תולדות תנועת העבודה הנזכרים לעיל, אלא שהתעלמו מהן וניסו למעט בערכן . השיתופיות מלווה את תנועת ההתיישבות היהודית מראשיתה, מימי העלייה הראשונה . כמעט כל המושבות הראשונות שקמו בשנות השמונים למאה הי"ט עברו בשנותיהן הראשונות שלב נםיונות של חיים והנהל...
אל הספר