נסיון שלא נכשל

מרטין בובר מכאן יש להכיר את גרעינה האוביקטיבי של התנועה השיתופית כמגמת החברה לרסטרוקטורציה, מגמה לקניין חדש של הקשר הנפשי בצורות­מבנה חדשות, לדמות חדשה של ,consociato concosiatonum של 'communitas communitatum כלומר חבורה של חבורות . מוטעה הוא מיסודו לראות מגמה זו כרומנטית או אוטופית, על שום שנתחברה לפרקים כקדמותה לזכרונות רומנטיים ודמיונות אוטופיים . בעצם מהותה היא טופית לחלוטין, כלומר מקומית ומציאותית, וקונסטרוקטיבית, כלומר בונה ומחדשת; היא מתכוונת לשינויים, שאפשר לבצעם בתנאים הנתונים ובאמצעים הנתונים . ומבחינה פסיכולוגית מבוססת היא על צורך נצחי של האדם, אף כי על הרוב מדוכא הוא ואף משותק : הצורך להרגיש את ביתו כחדר אחד בתוך בנין אחד ומקיף, שגם בו הוא בן­בית ושתושביו מאשרים לו בגישותיו עמו, בשיתוף­הפעולה עמו, את מהותו ואת הויתו שלו . ליכוד על יסוד דעות משותפות ושאיפות משותפות בלבד אין בידו לספק צורך זה; דבר זה הוא רק בכוחו של ליכוד המכונן חיים משותפים . אבל גם הארגון האיגודי של היצור וזה של הצריכה מתגלים, כל אחד לחוד, כבלתי­מספיקים, משום שהם תופסים את האדם רק בנקודה מסוימת ולא בעיצוב ח...  אל הספר