ב. השיקולים שמאחורי צירוף קיבוצים למערכת וקביעת היקף האשראי

שעשוע ביצע למשל מחקר על מצב הקיבוצים שפעלו במסגרת בנק החקלאות, והשווה את מצבם בשנת 1969 לזה של שנת 1967 . 2" מחקר זה מאפשר לנו לבחון את מצבם הכלכלי של הקיבוצים שפעלו במסגרת בנק זה ולנסות להשוותו בין קבוצות הקיבוצים שהצטרפו לאורך השנים למסגרת האשראי המרוכז . ­ ממוצע דרגת ההצלחה של הקיבוצים שהצטרפו לאשראי טבלה 9 המרוכז לאורן השנים 3" ממוצע מדד ההצלחה של שנת הצטרפות הקבוצה הקבוצה בשנת 1967 למערגת 196468 קבוצה א 196559 קבוצה ב 196672 קבוצה ג 73 1967 קבוצה ד 75 . 42 1968 קבוצה ה 196934 קבוצה ו כפי שניתן לראות, בשנים הראשונות להפעלת המערכת הוכנסו אליה קיבוצים חזקים יחסית או בינוניים ומעלה . ) החזקים ביותר נותרו ממילא בחוץ מסיבות שכבר הוסברו לעיל ( . הסיבה היא שהבנקים העדיפו להתחיל לטפל בקיבוצים חזקים יחסית, שבהם רמת הסיכון שקיבלו על עצמם הייתה נמוכה יותר . כנראה שאחרי הרצה של שנים מספר ושכנוע במידת התועלת הטמונה בה לכל הגורמים ­ הצליחו להכניס לתוכה גם קיבוצים חלשים יותר ­ בדרך­כלל גם צעירים יותר, ובתוכם כאלה שיצאו בהדרגה מטיפולה של הסוכנות היהודית . 112 ליאון שעשוע, שם . מדד ההצלחה מהווה שיק...  אל הספר