משום שהסוכנות הייתה רק נאמנה על ביצוע הפעולות . המקור הכספי במקרה זה היה האוצר . בשנת 1960 החליטה הנהלת הסוכנות לקבל עוד שבעה משקים לרהביסוס : בית אורן, בית קשת גברעם, קדמה, חפץ חיים, כפר גליקסון וחמדיה . משקים אלה קיבלו עד שנת 1966 1 מיליון ל"י ) 7 . 7 מיליון ש"ח כלומר מיליון ש"ח למשק בממוצע . ) יחסית לרמת החיים הנהוגה כיום מדובר ב 2 מיליון ש"ח למשק ( כאשר עד שנת 1969 הם היו אמורים לקבל עוד 9 מיליון ל"י ) כ 70 מיליון ש"ח ( . 80 בשנת 1963 בוצע עוד מהלך כזה, והפעם רחב הרבה יותר ובו הוגדרו 30 קיבוצים מתקשים במיוחד ונבנו עבורם הסדרים מיוחדים של המרת חובות מעיקים בחובות נוחים יותר לטווח ארוך . ההסדרים נבנו כאמור תוך משא ומתן בין הסוכנות לבין משרד החקלאות, כאשר המגמה הכללית הייתה להעביר את היישובים לביסוס מחודש במסגרת הסוכנות . 81 עד אז היה מקובל שהמחלקה להתיישבות היא אשר נותנת סיוע מיוחד לקיבוצים מתקשים בדרךכלל צעירים, באמצעות המחלקה לקיבוצים מודרכים . המצב הזה של סיוע לקיבוצים ותיקים היה ככל הנראה חדש . צריך לזכור שמשרד החקלאות, בהשוואה למחלקה להתיישבות היה באותה עת מוסד צעיר יחסי...
אל הספר