זוהי, בעצם, התרבות היסודית של עמנו . אך מזה אלף ושמונה מאות שנים הורחקנו מן הטבע ומן העבודה, הורחקנו לאחר מלחמות אמיצות נגד עקירה זו . נהיינו לאנשיעיר ולאנשיספר . זה קרוב למאה שנים מאז נתעוררה מחדש התנועה היהודית לחקלאות, להתישבות, אולם בכל מקום שנתקיימה התישבות כזאת, ) ארגנטינה, דרוםרוסיה בירובידז'אן ועוד ( , היא נפסקה . הדור השני עזב את הכפר, עזב את החקלאות, ונדד חזרה העירה, חדל מעמל כפיים ושב לפרנסות היהודיות הגלותיות הטיפוסיות, לתיווך, צרכנות ו"ידע" . אכן, גם ליהדות ארגנטינה היתה ראשיתשלהתישבות . גם בבירו בידז'אן . בבילורוסיה ובקרים התיישבו יהודים בשעתם על קרקע ועיבדוה . אולם בכל המקומות הללו שב הדור השני לדרך אבותאבותיו : העדיף כסף על אדמה, רנטה על עבודה, ספר על גשמיות, בטחון בנדיבים ותלות באחרים על עצמאות בטחונית . חולי יהודי הוא, חולי השיבה לדרך החיים הישנה בגולה . כלום יחלו בה היהודים גם בארץ, חלילה ? החקלאות היא, אם כן, תופעה מהפכנית בחיי היהודים; לא פרי שרירות של אידיאלים מלאכותיים, כי אם גילויחיים, הנובע מן המציאות היהודית בגולה, שהינה חסרת איכרות ונעדרת עבודת...
אל הספר