המשאלה הזאת של רשיש הבדלה בין הקיבוצי והטפלגתיהפוליטי, לא נתגשמה, ובעובדה ניתקו עצמם שליחי מפא"י מכל הנחיה ומרות של מזכירות הקיבוץ . חברי מפא"י, חרף פעולתם הנפרדת והעצמאית, או שמא דוקא בגלל פעולתם זאת, דאגו לכך שלא ייעדר מקומם וחלקם בועדות הקיבוץ, ביחוד בועדות שעיסוקם היה חינוך והכשרה לקראת היקלטות בקיבוץ . בהקשר זה הציעו חברי מפא"י את חברם י . עברי לועדת חוץלארץ . לנוכח עובדת הפעולה המפולגת בחוץלארץ, התעוררה השאלה כיצד לקיים ועדה משותפת לתנועות מפולגות . דעת חברי הרוב במזכירות היתה כי חבר מפא"י יכול להשתתף בתחומיהפעולה המשותפים והמוסמכים, אך לא באלה שהפעולה בהם נפרדת ומפולגת, ושבהם פועלים חברי מפא"י בניגוד להחלטות ועידת הקיבוץ . חברי מפא"י התנגדו בחריפות לכל הגבלה של זכות חברם בועדה, וראו pn התנקשות בזכויותיהם והפרה של שויוןהזכויות לכל חבר בקיבוץ . דיון בשאלה זאת, שעבר כמה שלבים, התקיים בישיבת מזכירות הקיבוץ ב 1946 . 11 . 20 . נביא קטעים מן הדיון הזה, בהם מנומקות העמדות בהרחבה, זו כנגד זו . בישיבת מזכירות הקיבוץ, 1946 . 11 . ,20 על עבודת ועדת חוץלארץ, אמר י . גלר בקשר עם ...
אל הספר