פגישה שניה למשא-ומתן

וסגורים, לפתוח את שעריהם לפני פועלים שכירים הרוצים לחיות חיי שיתוף, ויחד אתם להוות חברה אחת . . . אם כל קבוצה בפני עצמה תצטרך להכריע על מזיגה עם פועלים שכירים ­ לא יהיה הדבר קל לעשותו . כדבר הזה קרה ביגור . חברים שלי, שמעולם לא טענתי שחלוציותס פחותה מזו שלי, חששו לאיחוד עם פועלים שכירים, פן יסבול מזה המשק . האיחוד הזה לא היה קם, לולא באה הכרעתו של הכלל . . . אס אין אפשרות לקיים מסגרת מחייבת אחת, מוטב לא לפרק את המסגרות הקיימות, כי הן מותחות את יכולת ההגשמה של הישובים, ואין להזניח שום דבר שאפשר לעשותו במשותף" . חיותה בוסל סבורה כי חברי הקיבוץ המאוחד "רואים הר במקום שאיננו", ולמעשה גם קבוצות החבר מחייבות הסתייעות בעבודת­חוץ וכן פיתוח ענפים נוסף על החקלאות" . קבוצת שילר, למשל, "התחילה בדרן זו עוד לפני גבעת­ברנר, ולמרות היותה קבוצה קטנה, אורגנית ואבטונומית, היא בחרה בכל זאת במקום הזה הקרוב למושבה וחבריה עובדים גם בעבודה שכירה, ועל­ידי כן הניחה את היסוד לבנין משקה" . בניגוד לבת­שבע, היא עומדת בתוקף על זכותה של כל קבוצה להכריע בעד או נגד התרחבות . "מתפקידה של התנועה לעורר לפעילות, לדרבן, אול...  אל הספר