הדיון על סמינר הקיבוץ וערעורו של אל. ליבנשטיין

בירור רעיוני מעמיק ונתינת פורקן למתיחות האידיאית על ידי "גיוס כוחות המחשבה בחיי התנועה" . בין השאר, אמר : "בתוך ההסתדרות והמפלגה אנו מוקפים אי הסכמה לדרך שאנו הולכים בה . אנחנו נאשמים על דרכנו ב"החלוץ", ט והלחץ הזה הוא לחץ מוסרי רציני, ואנו מצווים על בחינת דרכנו" . אבל לא רק בתון ההסתדרות והמפלגה, גם מבפנים עלה בישיבה קול קורא תגר, מתקיף ומחפש מומים . היה זה קולו של אליעזר ליבנשטיין, שהוא עצמו היה מקובל בעבר כאחד ממעצבי דרך הקיבוץ ומן העומדים בזמנו בראש המאבק נגד האופוזיציה בעין­חרוד . בדברו, ראשון אחרי דברי הפתיחה, היטה את הדיון מן ההכנות והתכנית של הסמינר אל הטחת אשמה על "האטמוספירה הרוחנית" השוררת, לדבריו, בקיבוץ; על חוסר אוירה של מחשבה ובירור, על "יחסי החשדה" ­ "אדיקות חשדנית" וכיוצא בזה . דבריו קוממו חברים רבים שראו בהם האשמות שוא והסתלקות מרעיונות יסודיים של הקיבוץ, והגיבו עליהם בתוקף וחריפות . השגותיו והצלפתו של ליבנשטיין לא זכו להסכמה ולתמיכה של שום חבר בישיבה . ברם, היו חברים אחדים, שתוך התנגדות מתוכן דבריו, הסתייגו מהחריפות ומרוח הפולמוס של התגובות, וזה בסיסמת ההגנה על זכות ה...  אל הספר