סיפורו של יצחק אדגר

הפנים ? עם זה אתה הולך, פספורט נשאר אצלך, ונשלח לירושלים כדי לחדש או שחותמים או ש . . . לא יודע . . . בקיצור, יום אחד שוטר תופס אותי ואומר : "תן תעודה ! " זה יומיומי אגב, איפה שלא הלכת "תן תעודה", בהתחלה אולי הטריד אותי אבל אחר כך התרגלתי . מאוחר יותר צחקתי על זה . . . . אבל החותמת היתה קצת מעוכה ואז ישבתי במעצר . אני ביקשתי טלפון . שאל אותי ­ מי יש לך בכלל ­ ואתה יודע יש גסויות וזלזול ­ אמרתי : "שר הפנים ורהפטיג, אני רוצה שיחה איתו הוא מכיר אותי" ­ אמרתי ­ "רק אליו ! " ואז טלפון קטן, הם דיברו איתו ולמחרת בבוקר הייתי בחוץ ­ לא מילה ! לא סליחה ! שום דבר, "לאן ניקח אותך'' זה כן אמרו לי . . . הסטטוס השתנה ברגע שהחלטתי שאני עומד להתחתן, אבל לפני כן החלטתי שאני רוצה לעשות צבא . אחת הסיבות שרציתי לעשות צבא, אם אני נוסע בשם המדינה . . . ­ ) כך אמר לי לובראני בבית של משה דיין . . . ( "אתה חייב לעשות צבא ואחר כך המדינה יכולה להגן עליך כי אתה עשית שירות צבאי" . ואמרתי שאם זה הפתרון, גם לעשות צבא וגם להישאר בישראל . . . ב­ 1968 החלפתי תעודת זהות . בינתיים נעשיתי מועמד בקיבוץ, ב­ 1969 התקבלתי לחבר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית