בשיעור, שורה ראשונה מימין : גבייה, אברהם . שורה שנייה : אילי, מלכה . מלכה במחסן הבגדים . 46 ידעתי אם הם יבואו, אם אני אחזור, אם אני אשאר . . . היו הרבה סימני שאלה . . . . אני זוכרת שהיה קר מאוד, סבלנו מהקור, הרי באנו מיבשת חמה . . . מהרגע שהגעתי לארץישראל התחלתי להתמודד עם הלימודים והגעגועים, היתה לי תקווה שיבואו עוד אחרינו . בעקבות הדוגמה של הקבוצה הראשונה הבנו שעוד קבוצה תתווסף . אני זוכרת שזימנה דיבר אתנו כמו אבא שצריך ללמוד ולחזור לאתיופיה ושצריך לקחת את העניינים ברצינות, ממש כמו מנהיג רוחני . . . כשהקבוצה הראשונה חזרה לאתיופיה היה לנו מאוד קשה כי הם היו כמו אבא ואמא כאלה, דאגו לנו . . . כשסיימתי, אחרי אחתעשרה שנות לימוד, הייתי צריכה להגיש מועמדות ) לביתספר לאחיות ( לבד, לאחר שהיינו בחממה כזאת . . . אפילו עם כסף לא תמיד ידענו להסתדר כי הבוגרים של הקבוצה הראשונה דאגו לכל . באותו זמן אנשי כפר בתיה דאגו להכיר לנו משפחות מארחות . נסענו אליהם והיו לי חברות, הייתי הולכת אליהם לשבת . תמיד אהבנו להיות ביחד . הכי קשה היה בחגים . כולם היו נוסעים ואנחנו היינו מאיישים את התורנות, וצריך ...
אל הספר