ביו הדגם הקומוניסטישמרני, הצנטרליסטי, הביורוקרטי, הדכאני, השם לקלס את העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, לבין הדגם הסוציאלדמוקרטי שטיפח את הדמוקרטיה הפרלמנטרית, אך הזניח מאוד את הדמוקרטיה הכלכלית, התעשייתית, החברתית ) וממילא פגע מאד בתכניה הממשיים של הדמוקרטיה הפוליטית ( ממקד "הסוציאליזם החדש" את מאמציו ב"דמוקרטיה השתתפותית", במודל "הניהול העצמי", באתוס של "חברה המנהלת את עצמה" . חסידי "הסוציאליזם החדש" בישראל קרובים מאד בהלכירוחם ובנטיותלבם לעמיתיהם שבאירופה, או מצוקתם רבה יותר לא רק משום שהמשבר שפקד את השמאל הישראלי עמוק יותר, אלא משום שרעיונותיו של "הסוציאליזם החדש" מעוררים דווקא בישראל קושיות קשות ומורכבות יותר . עיקרו של הקושי נעוץ בהוויה ההיסטורית המיוחדת של תנועת הפועלים בארצנו, שדבקה בחזון ציוניסוציאליסטי ואשר התיימרה לבטא את משאתהנפש המהפכנית שלה מהפכנית : בהקשר הלאומי, בהקשר החברתי ובהקשר האנושיאישי באופן בנינה של ההסתדרות, ובמיוחד באופן בנינה של "חברתהעובדים" . "רפורמה מבנית" משמע הכנסת שינויים יסודיים במבנה של חברה נתונה . "ניהול עצמי" משמע ליטול מפעל...
אל הספר