נבח, נזשק וחברת 1932 ~ 1956 ויש לדעת שבימים ההם להתפנות ללימודים של שבוע ימים לא היה דבר שגרתי . חברותנו בארגון, וראשית המגעים עם אנשי המדע סייעו לנו לעבד שדה ניסיוני לעשרה זני חיטה, על שטח של 12 דונם . לפי ניסיוננו מיצינו את היבול המקסימלי שבזן החיטה המסורתי "נורסית'' . בעזרת תחנת הניסיונות חיפשנו זנים שיעלו את תנובת החיטה . ניסינו חמישה זנים מקומיים : אטית, אבופשי, גלגלית, מוגרבית ונורסית, וחמישה זנים מחוץ לארץ : גיזה 4 מצרית ) חיטה קשה ( , מרוקנית ) 55 רכה ( , סי . סי . סי . אוסטרלית, ב . נ . פ . ס . , גיזה 105 מצרית ) רכה ( . כל זן נזרע בארבעה מחזורים, והצטיינו ביבוליהם "אבופשי" וגיזה 4 . לאחר ניסיון במשך שנה החלטנו להכניס לשטחי המזרע הכלליים את המרוקנית, אשר הצטיינה ביבולים גבוהים ובהסתעפות ולא הייתה בה נטייה לרביצה . ניסינו גם שלושה זני שעורה : זקופה, ניסנית ) זן מקדים בהבשלה ( ודו טורית . לא היה שינוי בגובה היבולים של זני השעורה שניסינו . הממונה על ביצוע הניסיונות היה משה דיטל, שביצע את הניסיונות בקפדנות רבה . הניסיונות הללו זכו לתשומת לב רבה, הן בארגון עובדי הפלחה והן בתחנות ...
אל הספר