אדמת ג'יבתא

האדנות והטנזים פרימוס מיוחד, ובתוספת סבלנות ממושכת הצלחנו גם להתניע אותו . כוחו היה מוגבל, ויכולנו לרתום אליו רק מחרשה בעלת שני סכינים . מכיון שהיו לו שני בעלים, עזרתו המעשית בשדה הייתה מוגבלת . את העבודה העיקרית בחריש הראשון הטלנו על הפרדות, שהיו רתומות למחרשת "סוק" ) בעלת סכין אחד ( . ההספק הממוצע של יום חריש כזה הגיע לארבעה דונם . בשנת 1928 עמדו לרשותנו 1500 דונם שהוכשרו ועובדו והיו מוכנים לזריעה . בימים ההם לא הייתה לנו ידיעה על הציוד המתוחכם לעיבוד חקלאי, כפי שידוע לנו היום, משום כך גדול היה הסיפוק מההישג שהיה תוצאה של העבודה הפיזית והסבלנות שהשקענו בהכשרת 1500 הדונמים . בהמשך תכננו את דרכי העיבוד החקלאיות כדי להביא את הקרקע לרמת פוריות מתאימה . היה עלינו ללמוד מה היא רמת הפוריות שניתן להגיע אליה, והתחלנו בבחינת הניסיון המועט שרכשנו . מהשטח הקטן שזרענו ב­ 1927 קיבלנו יבול של 0 * ק"ג חיטה לדונם, ושעורה ­ 120 ק"ג לדונם . וזאת בשנה גשומה . בשנת 1928 זרענו הן על המדרונות והן בעמק . הייתה זאת שנה שחונה עם גשמים שלא בעיתם : גשם גדול, 70 מ"מ, ירד ערב יום כיפור . זרענו את השדות ברטיבות ור...  אל הספר