את המרחקים לפי הוראות המודד המוסמך . המודד תוקע מטה גבוה בקרקע, בקצהו השני של השדה ; מולנו, קבוצה שניה קובעת את המידות והמטות באותו אופן, ולפי שני הסימנים בשני קצות השדה מסמן המודד קו בעזרת מכונה לכל רוחב שדות הכפר . כאשר הגענו לקצה השדות, במרחק של קילומטרים, התברר ששני הצדדים לא השתוו ובצד אחד נשאר שטח יותר רחב מאשר בצד השני . היתה זו בעיה קשה למודד, וכדי לתקן את ההבדלים צריך היה לחזור על כל המדידה מחדש . אבל בינתיים כבר סומנו רוב השדות עלידי תלם שנחרש בזמן המדידה עלידי זוג חורשים לפי הקווים שסומנו קודם . לא מדדנו איפוא שנית, ומובן שמישהו קופח וקיבל חלקה קטנה מהמגיע לו ואחר קיבל חלקה גדולה יותר . בסופו של דבר חולקו השדות איכשהו, אך בכך לא נפתרו בעיותיהם של כל האיכרים . קיבלו אדמה גם אנשים שלא היו להם בהמות עבודה כלל והם עבדו כפועלים חקלאיים אצל בעלי האחוזות או אצל איכרים אמידים אחרים . למען אלה החרימו השלטונות מבעלי האחוזות את בהמות העבודה שנשארו באחוזותיהם ואת כלי העבודה . לשמחתם של האיכרים החדשים הללו לא היה גבול . איכר אחד כזה מהכפר הרוסי השכן, ששמו פנקרט, ועוד איכר קיבלו כל אח...
אל הספר