אילן שחורי - תל אביב שלי 172 "קרה לי מקרה מוזר מאוד : כל ימיי הייתי רחוק מכל עניני אומנות פלסטית ולא הרגשתי בי שום נטייה לעולם האורות והצללים, הקווים והצבעים, אהבתי מאוד את היופי בכל צורותיו אשר הנהו מתגלה בהן ואת ההרמוניה אשר בטבע, בשירה ובנגינה . . . הדחיפה הראשונה נתנה לי על ידי אשתי ז"ל . האישה המצוינת הזאת אהבה את היופי בכל צורותיו ובכל התגלויותיו . בשקט ובצנעה הייתה קוראת הרבה ספרים על האומנות, הייתה מבקרת בבתי נכאות כל פעם שהייתה באירופה ומאיטליה הייתה מקבלת כל מיני צילומים ומיניאטורות של יצירות המופת של גאוני האומנות . היא הייתה יודעת את כל פרטי חייהם ומפעליהם של ענקי האומנות כמו רפאל, מיכלאנג'לו, ליאונרדו דה ווינטשי וכדומה, וכל חייה הייתה שואפת לבלות באיטליה כדי לראות במו עיניה את הקפללה הסיקסטינית, את ציורי רפאל, את בארות ברניני וכדומה . לזר הנפש היקרה הזאת ורגשותיה הנעלים ולזכר אהבתה הבלתי סופית לכל דבר יפה ונעלה החלטתי לייסד את מוזיאון תל אביב . הערה : לא צריך לראות בדברים אלה איזו דרישה לקשר את המוסד עם שם המנוחה ולחייב את הבאים אחרי להתחשב בדבר, אני רק מספר דברים כהווייתם...
אל הספר