הסניפים היו נוחרים מתוכט מועמדים להדרכה, אשר היו נשלחים, נבוא הקיץ, לסמינר המרכזי, עלפי כישוריהם ומסירותם לתנועה . מאוחר יותר התעורר נצרפת ויכוח אט צריך הסמינר להצטמצם למועמדים להדרכה או להקיף את כל השכבה הבוגרת . נעשו נסיונות כאלה וכאלה, והיה אפילו סמינר אחד אשר היה דומסלולי . בהשפעת הלו הרוחות בקרב הדור הצעיר לאחר ,1967 קמה התנגדות לתפיסה האליטיסטית של הסמינר, אבל כאשר נעזבה הדרו של "סמינר רק למדריכים", היו התוצאות די מפוקפקות . רוב בוגרי הסמינרים הדריכו אחרכר בסניפים מהם באו, אר עשרות מבוגרי הסמינרים נשלחו להדרכת מחוץ לסניפם המקורי ואפילו לארץ אחרת . סמינר בארמון עתיק כששומעים על סמינר או מחנה טל תנועת נוער, בודאי צצות מיד לנגד העי 1ים שורות אוהלים אם על מגרש ואט ביו עצים . לא כן בצרפת : מפעל מחנותהקיץ במדינה זו התפתח למימדים כאלה, שפרץ לבסוף את כל המסגרות הידועות : מיליון וחצי נערים וילדים היו משתתפים במפעליהקיץ במדינה . מנגנון מיוחד מטעם המיניסטריון לספורט ולקיט טיפל בתופעה הסוציאלית החדשה ועזר ביד רחבה . בניגוד לארצות רבות, לא ניסה המנגנון להקים מסגרת ממלכתית, אלא תמר בנדי...
אל הספר