יהודה ארזי בצפון איטליה

ביחסי­האנוש, ואילו יהודה ניסה להפעיל "כריזמה" מנהיגותית משלו . ישראל ליברטובסקי משך בכתפיו : "נראה איך הוא יעבוד, ואז נחליט" . למאיר דוידזון לא היה חשוב ענין הכריזמה : "הסתדרנו עם אליהו, נסתדר גם עם יהודה, אפילו עם עדה", שלהבת פרייאר סמך על ישראל ליברטובסקי . כל יתר החברים בטחו בשיקולים של השלושה . הוחלט לצייד את יהודה ארזי בתעודת חייל שתקנה לו אפשרות לתנועה חופשית ברחבי איטליה . אליהו בחר לזייף תעודת "כפיל", וכמתאים ביותר נקבע מאיר דוידזון . ניתנה ליהודה תעודה, ­ היות שפלוגה 462 עמדה על סף שהוחתמה בפלוגת תובלה 179 פירוק וחזרה לארץ, ומכיוון שמרבית החיילים הוותיקים עמדו להישלח ארצה לחופשות ארוכות או קצרות, ואת המכוניות צריך היה להחזיר למחנה ציוד מוחזר . r . s . d . עם תעודה זו היתה הדרך פתוחה בפניו לנוע ברכב צבאי שסופק לו ב­ ,462 בכל רחבי איטליה . התיאורים דלהלן על המפגש בין יהודה ארזי ל"חבורה" במילנו מבוססים על ספרו של מאיר דוידזון "וילה פז'נה" 2 : מאז כינס אותם אליהו כהן והפגישם עם יהודה ארזי, לא החליפו אנשי "החבורה" דברים, שכן הדברים היו כאילו מובנים מראש . אליהו הציג את "האיש", האיש...  אל הספר