30 עדי אפעל - לאוטנשלגר כאפשרות אבל מסתיימת בהכרחיות . היא מתחילה כאפשרית, אך מסתיימת כהכרחית . כאשר התקנה הופכת להכרחית עבור הנושא, היא הופכת גם לגבול שלו, כלומר היא הופכת למשהו שהוא בלתי נמנע לקיומו האינדיבידואלי של הנושא . במילים אחרות, התקנה המתחילה כאפשרות הופכת לצורך עבור הנושא . בהמשך לכך, התקנה היא לא אחרת מהמציאות המתפשטת של הנושא התקנתי . התקנה מגדירה את הגוף הרחב של הנושא, את טווח המציאות שהוא יכול לומר עליו "זה שלי" . אם כך, התקנה מבטאת בעלות של הנושא על חלקים מהמציאות, אך גם מבטאת את סופו או גבולו של הנושא, שיכול גם להגיד "מכאן והלאה, זה כבר לא שלי, זה כבר לא אני" . דברים רבים משתמעים מהגדרה מינימלית זו . למשל, משתמע שהתקנה שייכת במהותה לתחום של הטֶכנֶה, כלומר לתחום של האומנות . היא משתייכת למה שלפחות בתחילת תהליך התווספותו נמצא עדיין במעמד של "יכול-להיות- ויכול-גם-שלא-להיות" . במובן זה, התקנה שייכת באופן מובהק לתחום שלפי הבנתי הוא התחום של החירות האמיתית ( כיוון שכל חירות אחרת באה מהצד של הדמיון ) . רגע התחלת רכישת התקנה, או רגע השחרור של החירות האמיתית, הוא בהכרח בלתי מו...
אל הספר