2 שחר, בחורה בשנות העשרים המאוחרות, חזרה אלי לטיפול לאחר שלוש שנים מסיום הטיפול שלנו . שחר עברה בילדותה הטרדה מינית מקרוב משפחה שלא ארחיב בה . בתקופת הטיפול הראשונה המוקד העיקרי של התהליך היה התמודדות עם ההשלכות הטראומטיות של האירוע שהתבטאו בהתקפי חרדה, חלומות מסויטים, זיכרונות מההתעללות שהציפו אותה בשעות היום ללא שליטה . במרחב הטיפולי המוגן שחר הצליחה לחשוף לאחר פרק זמן ארוך את תכני הטראומה . עיבוד הטראומה באופן אישי וגם בהקשר הדינמי משפחתי וההכלה והתיקוף ששחר חוותה בתהליך אפשרו לשחר לפתוח שוב את ההתעללות בפני ההורים מתוך נחישות לא לשחזר את הדינמיקה של הסוד במשפחה ולהתעמת ישירות עם המתעלל ולדרוש ממנו להודות במעשיו . בתהליך הטיפולי הסתמנה במהלך השנים החלשות בעוצמה ותדירות הסימפטומים הפוסט טראומטיים, והזיכרונות הפכו לנחלת העבר ושוב לא נכחו כהווה מתמשך בחייה של שחר . שחר התמקדה יותר ויותר בלימודים, קריירה וזוגיות קרובה ואינטימית . שחר סיימה את הטיפול בסמוך לחשיפה של הטראומה בפני בן זוגה . כעבור שלוש שנים, בתקופת הקורונה, שחר ביקשה לחזור לטיפול . שחר התלוננה על חרדות ממוקדות מפני הקורונה ...
אל הספר