154 זאב גולן מרכזו של החינוך הדיאלוגי הוא בכאן ובעכשיו . המעשה החינוכי מכוון לכינונה של קהילה בריאה של ילדים ושל מבוגרים ; קהילה בריאה היא קהילה אשר תומכת בייחודיות של הפרטים בתוכה, שהיא קהילה יוצרת ולא צרכנית, ושהיא בעלת יכולת למידה והִשתנות . החינוך הדיאלוגי מסרב לצייר דמות בוגר . האמונה המרכזית המובילה את הגישה בהקשר זה היא שחיים מלאים ובעלי ערך בעתיד דורשים חיים משמעותיים בהווה, ושהדרך הטובה ביותר לעזור למבוגר העתידי להיות אדם שלם היא לעזור לבן השבע להיות בן שבע באופן מלא ושלם . הוגים מרכזיים ניתן לציין שלושה מקורות השראה אשר מהווים את הבסיס שעליו נשענת הדרך החינוכית : הפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר, גישת האן-סקולינג ( Unschooling ) מבית מדרשו של ג'ון הולט ( Holt ) ותפיסת הפעילות של גדעון לוין . דמות המפתח בפדגוגיה הדיאלוגית - אשר נוסף לסינתזה ולפרשנות הייחודית של מקורות ההשראה, הניח יסודות לפדגוגיה המכונסת תחת הכותרת "החינוך הדיאלוגי" - הוא דן לסרי, איש חינוך והוגה דעות, אשר עמד מאחורי הקמת "מיתר" ( בית הספר הדיאלוגי הראשון בישראל ) בשנת ,1995 הוביל אותו במשך כמה שנים, והיה מע...
אל הספר